סיבתיות כפולה (ארגז כלים)
על-פי האמונה המשתקפת בסיפורי המקרא לכל דבר שקורה בעולם יש סיבה. לדברים מסוימים יש סיבה כפולה, אנושית ואלהית. הסיבה שאנשים נותנים למעשיהם מן המניעים שלהם אינה בהכרח הסיבה שאלהים מתכוונן אליה, גם אם התוצאה היא אותה תוצאה.
לדוגמא: פילוג הממלכה התרחש מסיבה אלהית – עונש על הליכתו של שלמה אחר פיסלי נשותיו הנכריות בערוב ימיו, ומסיבה ארצית – קיפוחם של תושבי הצפון בהיבט הכלכלי והפולחני ואי-הסכמתו של של בנו, רחבעם, להקל בנטל המס לתושבי הצפון. על-פי האמור במלכים א י"ב 15: "וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ, אֶל-הָעָם: כִּי-הָיְתָה סִבָּה, מֵעִם יְהוָה, לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי, אֶל-יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט", כלומר, רחבעם שגה ולא שמע אל העם, בשל התערבות האל במחשבתו שנועדה לממש את תכניתו – עונש לשלמה באמצעות העברת חלק מהממלכה לירבעם. שילוב הגורמים האלה, סיבה ארצית (אי-הקשבת רחבעם לעם) וסיבה אלהית (כי האל התערב ורצה לממש תכניתו) מכונה – סיבתיות כפולה.
