ספרי התנ"ך השונים הועתקו בעולם העתיק מנוסחים שבינהם הבדלים, והבדלים נוספים נוצרו במלאכת ההעתקה. ראיה להבדלים אלה ניתן לראות בנוסח של חלק מספרי התנ"ך שנמצאו במערות קומראן במדבר יהודה, והן בנות המאות ה-1 וה-2 לפני-הספירה.
במאה ה-10 (כבר לספירה) ישבו בטבריה קבוצה של חכמים ועמלו כדי לקבוע נוסח אחיד וקבוע ממנו יתחילו להעתיק מאותה נקודת זמן. אלה נקראים "חכמי המסורה". הנוסח שיצרו מכונה "נוסח המסורה", והוא אשר מצוי לפנינו כיום.
למלאכתם, הם צירפו מפתח של כל תופעות הנוסח אליהן יש לשים לב בהעתקה: אותיות בעלות צורה מיוחדת, קרי-וכתיב, ועוד.
יצוין, לתנ"ך ישנם נוסחים נוספים, שנוצרו מעותקי ספרים קדומים יותר לנוסח המסורה, כגון תרגום-השבעים, הנוסח השומרוני לתורה, ונוסח קומראן.
