מבנה כיאסטי (ארגז כלים)

מבנה כיאסטי (מוצלב) הוא מבנה סיפרותי בו משפט הפתיחה מקביל בסגנונו ותוכנו למשפט הסיום, המשפט השני מקביל בתוכנו ובסגנונו למשפט לפני משפט הסיום, וכו' במרכז, נמצא משפט שאין לו הקבלה, ולרוב הוא מסמן את נקודת המפנה. מדובר בכלי ספרותי שבא להדגיש את הרעיונות המרכזיים של הטקסט, ולרוב גם את נקודת המפנה.

לדוגמה:  (מתוך בראשית י"א, את הסידור של השורות, והדגשת המילים הדומות הוספנו אנחנו, לצורך הפשטת ההדגמה).

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. (=כל הארץ שפה אחת)

ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. (=כולם יושבים בארץ אחת)

ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.

ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ.  (=כולם אומרים לעצמם את התכנית שרקמו)

ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם.  (=נקודת המפנה – האל "יורד" להתערב)

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. (=האל אומר שיסכל את התכנית שרקמו בני-האדם)

ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.

ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. (=כולם נפוצים, מפסיקים לשבת)

ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ. (=שפות רבות וכולם נפוצים בכל הארץ)